כאן 88 עם מוזיקה חדשה בשבילכם. אלה שירים ישראלים ובינלאומיים שתוכלו לשמוע אצלנו. כמובן שלצדם אנו משמיעים שירים חדשים ומעולים נוספים בשידורי התחנה. בכל שבוע נפרסם כאן באתר שירים חדשים שכדאי להכיר, אשר בחרו העורכים המוזיקליים שלנו. לכל בחירות העורכים אפשר להאזין בפלייליסט מתעדכן בספוטיפיי.
פלג קראפט - הדרח
רגשות כמו פחד וחרדה במדינה למודת מלחמות הם חלק בלתי נפרד מאורח החיים. עם השנים, השיח על הרגשות הכל כך בסיסיים האלה התפתח ונמצא היום במקום טוב מתמיד - זה בסדר לפחד. ואולי ככל שהשיח מתפתח, זה מאתגר יותר לכתוב בדרך מקורית על מה שנמצא בבסיסו. פלג קראפט, בסך הכל בן 17 עמד באתגר והצליח ליצור נקודת מבט רעננה ואינטילגנטית על נושא כל כך מדובר. "הדרח" (חרדה בשיכול אותיות) הוא כמעט יצירה קונספטואלית. קראפט שר על הדרך שאבדה לו, תחת הכותרת "חרדה" בארבע שורות שחוזרות על עצמן לאורך השיר ומתארות ייאוש, פחד או חרדה. עצם החזרה עליהן, מצליחה לייצר את תחושת הלופ הכל כך אופיינית לחרדה, את התחושה שאין יציאה. האופן שבו קראפט מצליח לגעת בנושא בלי ממש לגעת בו, לצד ההפקה מוזיקלית והלחן המוצלחים והעובדה שמדובר בשיר הבכורה מתוך הפרוייקט, מספקים לנו קצת תקווה, בול בזמן.
iogi - 6am
אירועים דרמטיים נוטים להעמיד את כל מה שסביבם בצלם, להעמיד את המוכר והשכיח באור חדש. כך למשל, מאז 7 באוקטובר, נדמה כי כל שיר אהוב נטען במשמעויות חדשות, כל האזנה היא הזדמנות לתור אחר נקודות מצמררות להתייחסות. לאחרונה, נראה שהתופעה הזו לא פסחה גם על שירים חדשים, כאלו שהאוזן עוד אינה מורגלת בהם. למען האמת, אפשר למצוא אותה גם בשירים שנכתבו באנגלית, רחמנא ליצלן. את השיר 6am, הסינגל השני של יוגי מתוך אלבומו השלישי we can be friends, הוציא היוצר והמולטי-אינסטרומנטילסט כמעט חודש לפני השבת השחורה אך עלעול במילותיו לא מאפשר שלא לחשוב עליה. החל משמו, שש בבוקר, שמהדהד אל הקימה המוקדמת והמפחידה ההיא, דרך החזרה על המשפטים "it's crazy" ו- "sorry i left you alone" ועד לנימה שמרחפת מעל השיר כולו ותוהה מה ביכולתנו לעשות כדי לשנות את המציאות שלנו. כל אלה הופכים לסימנים בלבנו המחפשים חיבור אל הימים האלה, למרות שסביר כל כך להניח שנכתבו בהקשרים אחרים ורומנטיים יותר בכלל. גם המלודיה המקרטנית הסימטרית לכדי שלמות והשירה הנעימה של גלוסמן, שמחזקות את השיר כשלעצמן, לא מאפשרות לו להימלט מאותו קשר גורדי לופת למצב. אולי יש בכך גם יתרון עבורו, ואולי, בתקווה, כשנשמע את השיר בעוד כמה חודשים, נחשוב רק על מוזיקה יפה ושברון לב רומנטי.
Dina Ögon - Vi smälter
שוודיה השתלטה מזמן על עולם הפופ והפכה למעצמת מוזיקה, תשאלו את Abba או את Dr. Alban או את The Weeknd שחייב למפיק השוודי מקס מרטין כמה להיטים. או שפשוט תראו את הפרק בסדרה Pop של נטפליקס שהוקדש כולו לשוודיה. אבל למדינה שהביאה לחיינו להיטים ורהיטים בהרכבה עצמית, יש מה לתרום גם בשוליים וההרכב Dina Ögon (העיניים שלך), הוכיח את זה עם האלבום המעולה Oas. הם והאלבום כבר ביקרו אצלנו השנה עם השיר Mormor (סבתא), שהדהד את ה-Carpenters ובישר את בוא האביב. אבל באלבום טוב, וכאמור מדובר באלבום טוב, יש שירים לכל עונות השנה, וגם לחורף האפור שלנו Dina Ogon יכולים לספק מענה. השיר Vi smälter (אנחנו נמסים), מגיש טקסט על גשם, חלומות ותקווה בעיבוד מחמם כמו עץ בוער באח שכולנו מפנטזים עליו בימים קרים בבתים ישראלים שנועדו לשמור על קור. בפעם הקודמת שדברנו על Dina והאלבום שלהם כתבנו שהוא "גלולת הרגעה מושלמת", בימים שעוברים עלינו, המשפט הזה רק מתחזק.
Pet Shop Boys - the Lost Room
לאחרונה חגגנו 30 שנה ל-Very, האלבום שהפך לאבן דרך בקריירה של הפט שופ בויז וזכה להצלחה מיוחדת בעיקר כאן בישראל. 30 שנה אחרי וכמעט ארבע שנים מאז אלבומם האחרון, הצמד האהוב משחרר אי.פי חדש, שכולל חמישה שירים שהוקלטו במקור עבור האלבום Super מ-2016 ונשארו בחוץ, משום שלא התאימו למצב הרוח האופטימי שלו. אחד מהם הוא The Lost Room – שיר אפל שמבוסס על רומן אוסטרי מ-1906 ומספר על הדינמיקה החברתית ועל ביריונות בין נערים בפנימיה צבאית. הוא מושר מנקודת מבטו של אחד הנערים באותה בפנימייה, שמספר לאמו כיצד מלמדים אותו ואת חבריו להיות קשוחים ועל הסביבה האכזרית שהוא נמצא בה. "החדר האבוד" הוא המקום שבו נערים מתעללים בנערים אחרים – המקום שבו החזקים שורדים. וייתכן שהחדר האבוד הוא לא רק מרחב פיזי, אלא גם מקום מטאפורי. השיר מסתיים במילים הטרגיות "אבוד. אמא, אני אבוד" שחוזרות על עצמן פעמים. בזכות הפקה מינימליסטית וגולמית שנותנת מקום לטקסט, The Lost Room מתגלה כיצירה אבודה ומיוחדת בקטלוג המרשים של הפט שופ בויז.
לשאלות ולשליחת חומרים: 88music@kan.org.il
(חומרים חדשים יש לשלוח בפורמט Mp3-320 בלבד)
