חשבתי על זה הרבה בסוף השבוע, ויש לי וואחד קסם. אני יכול להוריד את גיל הפרישה מ-67 ל-50. ובשביל הקסם הזה אני צריך לוח מחיק, טוש וגם ריבית דריבית. והקסם הזה הולך ככה: זוכרים שבשנת 2017 המדינה התחילה את תוכנית חיסכון לכל ילד, שבה כל ההורים חוסכים לילדים שלהם בין 50 ל-100 שקלים בחודש, ואז הילדים בגיל 18 או 21 יכולים לקחת את הכסף הזה ולעשות איתו מה שרוצים? מגניב. יש לי רעיון אחר.
שאי אפשר יהיה למשוך את זה. שזה יהיה חיסכון כפוי לפנסיה ואז, במקום להעלות את גיל הפרישה עוד ועוד בגלל תוחלת החיים שעולה, אפשר יהיה להוריד את גיל הפרישה לגיל 50, ולאנשים עדיין יהיה מספיק כסף בשביל לפרוש לפנסיה.
בואו ניקח חיסכון לכל ילד שבו ההורים חוסכים לילדים שלהם 50 שקלים כל חודש למשך 18 שנה. ונגיד שהם הולכים על מסלול בריבית לא מסוכנת מדי, כזאת שעושה 5% בשנה. לפי חישוב הסנדלרים הכי פשוט שעשיתי, זה אומר שאחרי 18 שנה יהיה להם 300 אלף שקלים.
ואז, במקום למשוך את הכסף הזה והשד יודע מה לעשות, הכסף הזה נשאר לפנסיה. אותו ילד, שנניח עובד בשכר מינימום, ממשיך לעבוד ולעבוד ולחסוך לפנסיה על בסיס הכסף הזה, בגיל 50 יצטבר לו מספיק כסף בשביל לצאת לפנסיה של 3,300 שקלים בחודש. עכשיו, אם מוסיפים לזה את קצבת הזקנה, אנחנו מגיעים ל-5,300 שקלים בחודש, שזה בדיוק השכר שהיה לילד או ילדה הזה לפני שהם פרשו לפנסיה.
וזה עוד במסלול הכי גרוע, כי אם אני לוקח זוג הורים שבמשך 18 שנה מפקידים לילדים שלהם 100 שקלים בכל חודש, במסלול עם סיכון גבוה שמניב, נגיד, 10% בממוצע בשנה, בסוף התקופה יהיו להם 85,000 שקלים.
ואם את הכסף הזה הם ישאירו לפנסיה וימשיכו לחסוך עד גיל 50, תהיה להם פנסיה מדהימה של יותר מ-12 אלף שקלים בחודש, בגיל 50, זה מדהים. תחשבו מה יעשה למשק ולנו כבני אדם לפרוש בגיל 50 כשאנחנו בשיא הכוח שלנו נוכל ללכת ללמוד או לעזור לילדים לגדל את הנכדים, או מה שזה לא יהיה. וזה יצעיר את שוק העבודה, מיליון תועלות שאפשר לחשוב עליהן.
יש כוכבית בסיפור הזה, והינה הכוכבית. יש הרבה אנשים שבגיל 18 הם צריכים סכום של כמה עשרות אלפי שקלים, 30 אלף, 40 אלף, כי הם צריכים סכום שיעזור להם לעמוד על הרגליים. ואת הבעיה הזאת אני לא יודע לפתור, אבל אם המדינה תאמץ את הקונספט הזה ותצליח לפתור את המכשול הזה, היא תשנה את שוק העבודה לחלוטין על ידי דבר אחד: להפוך את החיסכון לכל ילד לחיסכון כפוי לפנסיה.
