שר הפנים אריה דרעי והשר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, יציעו לממשלה לסגור את מתקן "חולות" בתוך כמה חודשים. על פי הצעת החלטה שתובא לממשלה ביום ראשון הקרוב, האפשרות היחידה שתועמד מעתה בפני מבקשי המקלט תהיה יציאה מהארץ או כניסה לכלא, בהתאם למדיניות שתיקבע בעניין היציאה מרצון.
בהתאם להחלטה, דרעי וארדן קבעו כי יש לבחון את נחיצותו של מתקן הכליאה שבנגב, ואם יש לצורך לבטלו כדי שלא יהווה חלופה נוחה כביכול לאף מסתנן או מבקש מקלט. לשם כך המתקן ימשיך לפעול עוד שלושה חודשים, תוך מעקב אחר קצב היציאה למדינות השלישיות של המסתננים. ההצעה תועלה להחלטת הממשלה ולאחר מכן לדיון בוועדת השרים לחקיקה.
השר דרעי אמר: "כפי שהבטחתי לתושבי דרום תל אביב ושאר תושבי השכונות והערים בהן מתגוררים מסתננים, בכוונתי להגביר בכל אמצעי אפשרי את קצב היציאה למדינה שלישית ולא לאפשר עוד למסתננים את הנוחות שבמרכז השהייה חולות. זה המסלול שקבעה הממשלה וזה המסלול שאקדם. עניי עירנו קודמים ועלינו לעשות הכל כדי להקל על תושבי מדינת ישראל".
מתקן חולות הוקם ב-2013 ליד כלא קציעות, סמוך לגבול מצרים בעלות של 320 מיליון שקלים. לפי נתוני שירות בתי הסוהר, שמפעיל את המתקן, הוחזקו בו יותר מעשרת אלפים מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן. על השוהים במתקן נאסר לצאת בין השעות 22:00 ועד 06:00 בבוקר, והם נדרשים להתייצב לרישום פעם אחת ביום.
בג"ץ נדרש כמה פעמים לפסוק בעתירות שהוגשו בעניין המתקן, וכן בעקבות שינויים שעשתה המדינה בנוהלים. לפני כשנתיים אישרו השופטים את עיקרי התיקון שמסדיר החזקה של מבקשי מקלט במתקן. אולם הם קבעו שמשך הזמן שקבעה המדינה לשהייה בו - שנה ושמונה חודשים - אינו מידתי, והורו לכנסת לקבוע בתוך חצי שנה משך זמן קצר יותר. בהחלטה שנה לפני כן הורה בג"ץ לסגור את מתקן חולות לחלוטין, אולם תנאי השוהים בו היו אז שונים. כך למשל, החזקת השוהים במקום לא הוגבלה בזמן כלל, והם נדרשו להתייצב לספירה במתקן שלוש פעמים ביום.
באוגוסט האחרון פסק בית המשפט העליון כי אין לבטל את ההסדר שבו יכולה המדינה להרחיק מסתננים למדינה שלישית. עם זאת, נקבע כי אי הסכמתם של המסתננים לצאת למדינה שלישית אינה מהווה עילה להחזקתם במעצר לתקופה בלתי מוגבלת, וכי ניתן לעשות זאת עד 60 יום.
