על לוח אבן, בכתב יתדות, נמצא בעיראק ספר מתכונים בן 3,000 שנה. המתכונים אומנם מורכבים מחומרי גלם לא שגרתיים, הכמויות לא ברורות וההוראות מזכירות לחש של כישוף - אך שאול אמסטרדמסקי ואפרת ליכטנשטט היו חייבים לטעום את אחת המנות.
אז מה בתפריט? המנה "הירגעות": מחממים מים, מוסיפים שומן, עלי כרשה, כוסברה, מלח כפי רצונכם, פקעות כרשה ושום. כותשים מחמצת שאור יבשה (לחם), מנפים ומפזרים מעל הסיר לפני שמסירים את הסיר מהאש.
בתחילת המאה ה־20 התגלו בעיר העתיקה של לרסה שבדרום עיראק, שלושה לוחות בכתב יתדות מ־1,700 לפני הספירה בקירוב. הם נקנו על ידי אוניברסיטת ייל לטובת האוסף הבבלי שלה, ונחשבו תחילה לטקסטים שקשורים לריפוי ולרוקחות. רק לאחר שהאשורולוג הצרפתי ז'אן בוטרו בדק אותם - התברר כי אלו מתכוני בישול.
למרות מצבם הפיזי של הלוחות והנזק שנגרם להם, הצליח בוטרו למצוא בהם דיי טקסט שהעיד על מטבח בעל "עושר מדהים, עידון, תחכום וכישרון רב". הסברה היא ששלושת הלוחות נכתבו בידי כותבים שונים. בדיקות החומר עליו נחרתו המתכונים מצביעות על כך שמקורם בשני אתרים לפחות, והם גם אינם דומים בתוכנם ובסגנונם.
בדיוק כמו היום, המנות נקראות לפי הרכיב העיקרי שלהן, לפי המראה שלהן או לפי השפעתן על הגוף - כגון "הירגעות". כל המתכונים פותחים בצריבת הבשר בשומן זנב כבש, שהיה נחשב למעדן בעיראק עד שנות ה־60. אם היו בתבשיל ירקות, הוסיפו אותם עם המים לאחר הצריבה. לפעמים הועשר התבשיל בחלב, במוצר מחלב חמוץ שנקרא "קיסימו", בבירה או בדם.
משפחת השומים הייתה חביבה במיוחד - נוסף על הבצל והשום, היו שלושה סוגי כרשה שצורפו במהלך הבישול להשגת טעם אופטימלי. לעיתים קרובות, נמעכו השום והכרשה והוספו לקראת סוף הבישול. נראה כי הם זכו להערכה בשל חריפותם, שכן הפלפל השחור עדיין לא הגיע לאזור. לעיתים קרובות, המנות עוטרו לפני ההגשה בעלים קצוצים של כוסברה וכרשה. רוב רכיבי המנות הללו משמשים עד ימינו - חוץ מהדם האסור ביהדות ובאסלאם, והשילוב של חלב ובשר שנאסר ביהדות.
כמו כן, בשנות ה־50 התגלתה מצבת אבן אשורית בין הריסות נימרוד שבצפון עיראק, ועליה תיעוד המשתה מפואר שערך אשורנצירפל השני לרגל חנוכתה של עיר הבירה החדשה כלח (נימרוד) בתחילת המאה ה־9 לפני הספירה. כתובת המצבה מציינת מגוון עצום של מאכלים שהוצעו לכמעט 70 אלף אורחים שהגיעו מארצות רבות. בזכותה ניתן לדעת אילו מיני המזון היו זמינים בעת ההיא, אך כדי לדעת כיצד הכינו אותם - יש לחכות 30 שנה נוספות.
מדובר במתכונים המתועדים העתיקים ביותר בתולדות האנושות. המתכונים הללו מוצגים בתערוכת "המשתה" באגף לאריכאולוגיה במוזיאון ישראל. מאז ומתמיד, משתאות וסעודות חגיגיות שיקפו סמל סטטוס. התערוכה חושפת את מאחורי הקלעים של השיקולים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים שהניעו את התופעה החברתית החשובה במזרח הקדום.
