מלבד המהפכה המשפטית והמחאה נגדה, קורים עוד דברים, תאמינו או לא. יוקר המחיה, למשל, עדיין איתנו, למרות שהממשלה מתעלמת ממנו. במשך חודשים אנחנו מדברים עם הישראלי ברחבי המדינה על איך מתמודדים עם יוקר המחיה.
בשיחה עם תושבי טירה הם מספרים שלמרות הסברה הרווחת בציבור היהודי, לפיה בערים הערביות המחייה יותר זולה, לא כך המצב. אדהם, בעל חברת כוח אדם טוען שלהפך, אפילו יותר קשה אצלם. לטענתו אפשרויות התעסוקה מוגבלות, הוא טוען שזו "מלחמת הישרדות, יומית, שבועית, כל הזמן". מוהנד, בעלים של בית קפה, מסכים איתו וטוען שהסופרים במגזר היהודי דווקא יותר זולים, "אושר עד בכפר סבא יותר זול מכל טירה".
מוחמד, שעובד כמנהל תפעול בצים, מאמין שההשפעות של יוקר המחייה חמורות משאנחנו חושבים והן מובילות אנשים בפשע. אבל, הוא מאמין שזה תוצר לוואי שהתחרות שיוקר המחייה מייצר: "כולם רוצים בגדים ורכבים כמו של השכן שלהם, אנשים רודפים אחרי כסף וזה מייצר פשיעה, אנשים מגיעים לשוק אפור". הוא מספר שהמצב גורם לזיופים, מריבות ולדעתו "זה נהיה ג'ונגל, איבדנו אנושיות אחר הכסף".
למרות הקשיים שניכרים בחברה הערבית, הקול של המגזר לא נשמע. לתושבי טירה יש הסבר פשוט מאוד לזה. "אנחנו סובלים כל הזמן, אף אחד לא מסתכל עלינו, בשבילנו זה לא חדש, אצלכם זה חדש - תתרגלו", אומר מוהנד. ואדהם מחזק את דבריו ואומר שהחברה הערבית עברה דיכוי והרימו שם ידיים. לדעתו, מה שקורה עכשיו בתל אביב זה קשה, אבל הם חוו דברים כאלה בשנות ה-80 וה-90.
