לא רק הריבית על המשכנתאות מתייקרת – גם ההנחות בתוכנית הדיור הממשלתית יישחקו בקרוב: כך עולה מסיכומי תקציב המדינה לשנת 2024-2023. לפי ההסכמות, הנחות המדינה על הקרקעות העתידיות שישווקו בתוכנית "דירה בהנחה" צפויות להצטמצם משמעותית.
הסיבה לכך היא שהמועד הקובע לפיו ניתנת ההנחה כיום על ערך הקרקע ישתנה מהמועד הקובע היום – שהוא דצמבר 2020, לפי המועד בו יפורסם המכרז. כלומר, אם עד היום המדינה נתנה הנחות של 20% או עד 300 אלף שקל משווי הקרקע לפי ערכו בדצמבר 2020, עתה ההנחות על הקרקע יינתנו לפי שווי הקרקע העדכני, ב-2023; זאת לאחר שבשנתיים שחלפו האמירו וזינקו מחירי הקרקעות בממוצע בכ-30% - ולכן ההנחות צפויות להישחק בצורה ניכרת.
ציבור בלי דיור | האזינו לעוד יום
אומנם מסיכומי התקציב עולה כי מנגנון ההנחות שתיתן המדינה על הקרקע יעמיק מהנחה של כ-20% ל-25% ועד רף של 500 אלף שקל (ולא רק 300 אלף שקל) – במיוחד באזורי הביקוש. אולם לאור השינוי במועד החישוב - מדובר הלכה למעשה בצמצום ההנחות.
במשרדי השיכון והאוצר טוענים כי מדובר בניסיון לתקן עיוותים בהם ניתנו הנחות לא שוויוניות של יותר ממיליון שקל למי שזכו בדירות במרכז הארץ. בנוסף מבהירים כי המענקים שינתנו מחוץ לאזורי הביקוש יגדלו בכ-20 אלף שקל, לפי גורמים במשרד השיכון.
ההודעה שפרסמו הבוקר משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל לא כללה התייחסות לשינוי הצפוי בהגרלות העתידיות. במשרדו של השר יצחק גולדקנופף העדיפו להתמקד בהצהרה על מועד ההגרלה הבאה של "דירה בהנחה"; למרות שזו שתיפתח רק בעוד חודש וחצי, ב-16 לאפריל, מיד לאחר חג הפסח. בהגרלה בחודש אפריל צפויות לצאת כ-9,000 יחידות דיור ברחבי הארץ – שבהן ההנחה עדיין תחושב לפי מנגנון ההנחות הישן. יוגרלו דירות בערים ראשון לציון, נוף הגליל, אלעד, חריש, אילת, ערד, בת ים, ירוחם, כפר קאסם ועוד. הרשימה אינה סופית ויכולה להשתנות, לקראת פתיחת ההגרלה תתפרסם הרשימה המלאה.
האתגרים שמחכים לממשלה בדרך
מסיכומי התקציב עולה כי משימתו העיקרית של שר השיכון והבינוי היא להבטיח כי קצב שיווקי הקרקעות האינטנסיבי וההישגים שרשמה רשות מקרקעי ישראל בשנתיים האחרונות (למעלה מ-80 דירות בעסקות ב-2022) – יישמרו גם ב-2023. זאת חרף המיתון ועליית הריבית שמקשה על הקבלנים. לשם כך יועדו כ-700 מיליון שקל לטובת קידום והאצת שיווקי קרקעות והגדלת תקציבי פיתוח לרשויות מקומיות. מתוכם כ-200 מיליון שקל אמורים להיות מיועדים לבניית מוסדות ציבור לפיתוח שכונות. אולם טרם סוכמו מנגנוני ההקצאה וניתן מרחב פעולה רב להחליט כיצד יועברו התקציבים ולאיזו רשות מקומית.
אחד האתגרים הנוספים עמו מתמודדת הממשלה הנוכחית נוגע למכרזי הקרקע לשכירות ארוכת הטווח: הפתרון שאמור לתת מענה ל-30% ממשקי הבית בישראל, ולמציאות בה משקי בית רבים מתקשים אפילו לחסוך הון ראשוני לרכישת דירה שעלותה הממוצעת מגיעה לכ-2 מיליון שקל.
עליית הריבית ב-12 החודשים האחרונים שחקה כמעט לגמרי את הכדאיות הכלכלית של יזמים לגשת למכרזי "דירה להשכיר" – שנועדו להבטיח את הגדלת מלאי הדירות המוצעות בשכירות ארוכת טווח. לכן בימים אלו בוחנים במשרד השיכון שינויים במכרזי "דירה להשכיר" כך שיצליחו למשוך יזמים לבניית דירות להשכרה. נראה כי הממשלה חושבת על קיצור תקופת ההשכרה אליה מחויבים יזמים או הגדלת הדירות שהיזם יוכל למכור בשוק החופשי. זאת במקום המהלך המתבקש של העמקת ההנחה על הקרקע, והקצאתה לצמיתות לשכירות.
בנוסף, תקציב משרד השיכון כולל השקעה של כ-600 מיליון שקל לטובת שיפוץ ותחזוקה של דירות הדיור הציבורי, לאחר שבשבוע שעבר הוכרז על ביטול חוק הדיור הציבורי המאפשר לזכאים לרכוש דירות בהנחה. כ-4,500 משפחות זכאיות מחכות מזה שנים להקצאת דירות.
נזכיר כי הממשלה הקודמת התחייבה לרכישת 1,700 דירות בדיור הציבורי בתקציב של כ-2 מיליארד שקל, אולם עד היום לא נרכשו יותר מ-100 דירות חדשות, בשל תקציבים שלא הועברו בפועל, כך לפי גורמים במשרד השיכון. רק כאשר יאושר התקציב באופן מלא וחוברת התקציב תפורסם לציבור (מה שלא קרה עדיין) – יהיה ניתן לראות האם בשנים הקרובות קיים מקור תקציבי מבוסס שיאפשר מימוש של ההבטחות להשקעה בדיור הציבורי.
