לפעמים נדמה שהמציאות באזור שלנו עולה כל דמיון. רק לפני עשור, ישראל הייתה מפציצה בסודאן משלוחי נשק איראניים שהיו בדרך לעזה, לפי "פרסומים זרים". עשור עבר וסודאן הופכת להיות החברה החדשה של ישראל, באמצעות השדכן המצליח בשכונה - דונלד טראמפ.
בניגוד לאיחוד האמירויות ולבחריין, איתן מעולם לא נלחמנו, הסיפור עם סודאן מורכב יותר. כוחות סודאניים תגברו את צבאות ערב במלחמות נגד ישראל, ובאוגוסט 1967, רגע אחרי מלחמת ששת הימים, התקיימה פסגת הליגה הערבית בח'רטום, בירת סודאן, ממנה יצאו "שלושת הלאווים" המפורסמים: לא למשא ומתן עם ישראל, לא להכרה בישראל ולא לשלום עם ישראל.
העוינות של השלטון הסודאני כלפי ישראל והמערב לא נגמרה בשלושת הלאווים. בינואר 2019 אמר הרודן האיסלמיסטי עומאר אל-באשיר כי "כוחה של ישראל לא צבאי אלא בהחלשת אויביה". באשיר שלט בסודאן מ- 1989 ועד 2019, ועד היום נחשב לאיש שהמיט על המדינה את האסונות הגדולים ביותר. הוא העניק תמיכה לארגוני טרור כמו אל-קאעידה וחמאס. מה שסלל את דרכה של סודאן הישר לרשימה המפוקפקת של המדינות תומכות הטרור.
בין 2003 ל-2009 אל-באשיר ביצע את רצח העם הנוראי בדארפור שבדרום המדינה. ב-2011 אל-באשיר הפסיד את כל דרום סודאן, אזור עם רוב נוצרי, שהופך למדינה שממהרת לכונן יחסים עם ישראל. שיא השיאים היה כשאל-באשיר פתח את ארצו בפני איראן, שמנצלת את המיקום האסטרטגי של סודאן כדי להעביר נשק לארגוני הטרור בעזה.
2014 הייתה שנת תפנית בשביל אל-באשיר והוא פירק את היחסים עם איראן. הוא התגרש מהפרסים כדי להתקרב למדינות הסוניות העשירות מהמפרץ. הייתה לו מטרה ברורה – להשתמש במדינות הסוניות כדי להתקרב לממשל האמריקני ולהראות שסודאן כבר לא תומכת בטרור. ב-2019 אל-באשיר ירד סוף-סוף מהשלטון. הוא הודח אחרי מחאת ענקית בעקבות עלייה במחירי הלחם ומצא את עצמו בכלא.
אז מה באמת מסתתר מאחורי המהפך של סודאן? את אל-באשיר החליפה ממשלת מעבר שממוקדת בדבר אחד - להוציא את סודאן מרשימת הטרור של ארצות הברית. כל עוד סודאן נמצאת ברשימה השחורה של הבית הלבן, הכלכלה שלה מנותקת מהעולם והסודאנים נשארים רעבים ללחם. לכן, העסקה בין אמריקה לסודאן מאוד ברורה, וגם האינטרסים. האמריקנים מסירים את סודאן מרשימת המדינות תומכות הטרור ומעניקים לה חבילת סיוע כלכלית.
איך ישראל נכנסת לסיפור הזה? האמריקנים מקבלים נרמול יחסים בין סודאן לישראל, מה שמעניק לממשל טראמפ הישג בזירה הבין-לאומית. הסודאנים לא נרמלו איתנו את היחסים בלב שלם. היה גם את מי שזעם על ההחלטה. אבל אי אפשר להתעלם ממה שקרה כאן. במישור הסמלי, המדינה שבה הושקה הסיסמה "לא להכרה בישראל", אומרת לה "I do". באופן מעשי, מדינה אפריקנית שנמצאת במיקום אסטרטגי מתנתקת סופית מאיראן ומצטרפת למחנה הסוני המתון שמתקרב אלינו.
זה לא הולך להיות פשוט. השלטון בסודאן לא יציב ולכן הנרמול יהיה איטי. אך זה עדיין לא מוריד מגודל ההישג. אבל ההישג החשוב ביורת הוא שכל מי שרוצה לזכות במתנות מפנקות מהדוד העשיר בארצות הברית, מכסף ועד מטוסים מתקדמים, פשוט צריך לומר את מילת הקסם החדשה של המזרח התיכון החדש - ישראל.
