הסתה בספרי הלימוד בבתי הספר בקטר: דוח חדש של מכון המחקר והמדיניות IMPACT-se מביא עדויות מטרידות מספרי הלימוד בנסיכות מבית ספר יסודי ועד תיכון. הדוח, שבחן 238 ספרי לימוד מ-2016 ועד 2020, מראה שתוכנית הלימודים בנסיכות רוויה בתכנים אנטישמיים וקיצוניים, שרחוקים מגילוי סובלנות כלפי האחר.
היהודים מואשמים בעליית המפלגה הנאצית בגרמניה
היהודים מוצגים בספרים כמי ששולטים בכלכלה העולמית. נטען כי הם ניצלו את המשבר הכלכלי אחרי מלחמת העולם הראשונה והשתמשו בשליטתם בכלכלה העולמית כדי להשפיע על מדיניות החוץ של בריטניה, לצורך קידום האינטרסים שלהם. הם מואשמים בעליית המפלגה הנאצית בגרמניה.
נטען נגדם שהם הוביל אחרי מלחמת העולם הראשונה לכשל שוק ותפעלו באופן מניפולטיבי את השווקים הפיננסיים וגרפו עושר רב לכיסם. הצהרת בלפור מוצגת כניסיון של בריטניה להשיג תמיכה כלכלית ופוליטית מהיהודים בתמורה להגשמת שאיפותיה של התנועה הציונית.
בהסבר על תולדות פלסטין לומדים התלמידים כי "היהודים הסתננו למרכזי קבלת ההחלטת, כמו הקונגרס האמריקני, תוך שימוש בתעמולה האקטיבית ובהשפעתם העצומה בארצות הברית". הציונית מוצגת כתנועה שמנסה להשליט את הדומיננטיות של העם היהודי בעולם.
בפרק שעוסק בחייו של ישו באחד הספרים, מוצגים יהודים כחוטאים העוסקים בפוליתאיזם, שקשרו קשר להרוג אותו. בטקס המלמד על דוד המלך, היהודים מתוארים כבעלי רוע וחסרי מוסר וכמי שפועלים נגד נביאים אחרים ולעתים הורגים אותם.
פרק העוסק ביהדות והנצרות מציג ביקורת תיאולוגית מפורטת על היהודים, על כך שהם השחיתו את הדת של עצמם. פרק על הקרב ההיסטורי בח'ייבר מתאר בפירוט את היהודים כשונאים בוגדניים של האסלאם ואללה וכאיום ישיר על מוסלמים.
גבורת נשים מוסלמיות בתקופת האסלאם הקדום נלמדת באמצעות דוגמה לדודה של מוחמד, שהרגה יהודי. יהודים מתוארים כפחדנים וחלשים שמעדיפים להסתתר במבצריהם ולא להילחם, ומסיבה זו נכתב בטקסט כי מוחמד הורה להעניש את היהודים. יהודים מתוארים כמעדיפים שקר על פני אמת, הם נמשלים לכופרים ופוליתאיסטים, ומוגדרים "חוטאים רשעים".
ישראל, חמאס, הסכסוך והציונות
בתוכנית הלימודים ניתן למצוא האדרה של ארגון חמאס ותיאור פעולות הטרור שלו במבצע "צוק איתן" כפעולות גבורה. בספר לימוד מ-2017 מוזכר כי ירי של אלפי רקטות לעבר ישראל אילץ "אזרחים ציונים להיכנס למקלטים" והביא להפסקת הטיסות. מי שעשו זאת מוצגים כ"אמיצים", "מפוארים" ו"מרשימים".
בנוסף, הספרים מטילים ספק ביהדות של יהודים ישראלים, וקובעים כי לא כולם צאצאים של ילדי עם ישראל הקדום שישב בארץ ישראל, אלא צאצים של יהודים שהתמזגו. עוד נאמר כי ציונים משמידים את המקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות בירושלים כדי לייהד את העיר ולנתק אותה מהמורשת המוסלמית והנוצרית. ישראל מואשמת בהצתה מכוונת של מסגד אל-אקצא ב-1969 ובחפירות מתחתיו כדי להביא לקריסתו. ישראל אינה מופיעה באף מפה בכל ספרי הלימוד הקטריים. ברוב המוחלט של המקרים תא השטח המדובר מוצג כפלסטין אפילו בלי הקו הירוק.
בספר משנת 2019 התנועה הציונית מוגדרת כתנועה פוליטית גזענית וקיצונית שמטרתה להקים מדינה ליהודים בפלסטין. לפי הספר, הציונות מנסה להשתלט על העולם ולשלוט בו. ישראל מוצגת ככזו ששואפת להשמיד כליל את העם הפלסטיני. נאמר כי ליהודים אין מאפיינים של עם ואין להם היסטוריה משותפת. התנועה הציונית מוגדרת כתנועה פוליטית עוינת המושתתת על עקרונות גזעניים, קולוניאליסטית, מתנחלת המבוססת על טענות היסטוריות ודתיות שקריות.
ישראל במפות בספר לימוד קטרי, מתוך דוח של מכון המחקר IMPACT-se
יהודים מוצגים כמי שכבשו את פלסטין, התיישבו בה והקימו "כנופיות טרור" להרוג פלסטינים במכוון במאמץ שטני לטהר ולייהד את הארץ. בספרים נאמר כי ההגנה על פלסטין היא חובה דתית לכל המוסלמים בעולם באשר הם. אדמת פלסטין כולה נחשבת לאדמה אסלאמית וערבית שלא ניתן להפקיע ממנה שום חלק.
ג'יהאד הוא פסגת האסלאם
עוד מגמה מטרידה היא האדרת הג'יהאד, מלחמת קודש, האדרת מות קדושים ועידוד אלימות. תלמידים לומדים שג'יהאד הוא פסגת האסלאם והערך החשוב והגבוה ביותר תכונות הדת. בקטע קריאה שמלמד תלמידים כי האסלאם מעודד את מאמניו להעדיף המוות על פני החיים, יהודים זוכים לביקורת על כך שהם מקדשים את ערך החיים, אינם שואפים לחיים שלאחר המוות ומפחדים ממנו.
הג'יהאד וההקרבה העצמית נלמדים באמצעות דמותו של עז א-דין אל-קסאם, שעל שמו קרויה הזרוע הצבאית של חמאס. מי שרצח צרפתים, בריטים ויהודים מוצג כסמל של נחישות ואומץ וכמודל לחיקוי. תלמידי כיתה ח' לומדים שאללה אוהב לוחמי ג'יהאד שנלחמים למענו. אללה, פי הספרים, יתגמל גברים ונשים שנלחמו ומתו למען האסלאם ויכניס אותם לגן העדן. "מטרתו הנשגבת" של הג'יהאד היא המרת דתם של מי שאינם מוסלמים, כהצדקה לכיבוש אסלאמי אלים.
שנאת כופרים: נוצרים, יהודים ופוליתאיסטים
בהמשך לעניין הג'יהאד ומות הקדושים, תלמידים לומדים שוב ושוב, בכל הכיתות, כי כופרים רשעים (נוצרים, יהודים ופוליתאיסטים) ייענשו ביום הדין עם חיי נצח בגיהינום. עונשים אחרים על כפירה הם צער, השפלה וכישלון בכל. הנצרות והיהדות הפכו לדתות "מושחתות" שכללו מרכיבים של פוליתאיזם - אמונה בכמה אלים.
אנשי הספר, נוצרים ויהודים, מוצגים כנבזיים משום שהם מתנגדים לדברי אללה ונחשבים ראויים לעונש גדול. ההתייחסות בספרים למדינות האזור מצרים, ערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות - שניתקו יחסים עם קטר - אמנם מוגדרות כמדינות אחיות, אך הן מואשמות בספרי הלימוד כמדינות המפרות זכויות אדם בכל מה שקשור להטלת מצור על הנסיכות ועוד.
אהדה לטורקיה, איראן והאימפריה העות'מאנית
מדינות שאינן מטילות מצור על קטאר מוצגות באופן ידידותי הרבה יותר. טורקיה מוצגת לחיוב בספרי הלימוד. היא מצוינת רבות סביב נושא המצור על קטר וכבעלת ברית קרובה שעוזרת לקטר להתמודד עם המצור וכשותפה לחזיתות שונות אחרות מעזה ועד לוב. הנהגות שני העמים מחויבות לאידיאולוגיה של האחים המוסלמים. האימפריה העות'מאנית מתוארת בהערצה רבה, תוך הבעת אהדה לטורקים. הקמת ח'ליפות ומלחמות אסלאם לכיבוש ארצות נוספות זוכה לשבחים. הסולטנים מתוארים בפירוט בכישרונותיהם וביכולותיהם. ערכי הג'יהאד מואדרים ומתוחזקים לא רק בדוגמאות מהאסלאם הקדום, אלא גם מתקופת השלטון העות'מאני.
היחס לאיראן חיובי במידה רבה. תוכנית הלימודים מצביעה על שיקולים תרבותיים וכלכליים, בעבר ובהווה לתיאור חיובי זה. אמנות ותרבות פרסית מקבלים ביטוי בספרים בניגוד למדינות סוניות אחרות. יחד עם זאת, המפרץ הפרסי מכונה במפות ספרי הלימוד כ"מפרץ הערבי".
אירופה והמוסלמים
בספרי הלימוד מתוארת באופן שלילי המדיניות של ממשלות אירופה כלפי מיעוטים מוסלמים. הן מואשמות בניסיון להכריח בכוח את המוסלמים לאמץ מסורת והרגלים מערביים-אירופאים. לדוגמה, מלמדים את התלמידים כי המיעוטים המוסלמים נמצאים באירופה נרדפים וסובלים מגזענות, מאלימות וממגבלות דתיות כמו איסור חיג'אבים ובניית מסגדים. נלמד שהסיבה לנסיון הכפייה התרבותית מצד אירופה הוא הפחד ש"המוסלמים יהוו 20% מאוכלוסיית אירופה עד אמצע המאה".
קטר היא אמנם מדינה קטנה מאוד במפרץ, אבל כמות הסיקור שלו היא זוכה בתקשורת הערבית גדולה שבעתיים. המדינה השנויה במחלוקת, שמכעיסה את אחיותיה במפרץ ועוד מדינות סוניות, נמנית עם המחנה של האחים המוסלמים, אבל במקביל מנהלת איתנו יחסים מתחת לראדר - בעיקר בכל מה שקשור לסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. במקביל היא מנסה לשווק תדמית נאורה למערב ולארצות הברית בפרט. בוושינגטון רואים בקטר בעלת ברית חשובה, וזו הסיבה שלאחרונה נעשו מאמצים אדירים כדי להביא לפתרון הסכסוך בינה לבין סעודיה ועוד מדינות באזור. מאמצים שכנראה נשאו פרי.